הקמת נוכחות עסקית בסין

שיעור הצמיחה הגבוה על פני שנים, גידול בצריכה הפרטית, התשתיות הנוחות וכוח העבודה המתמחה והזול מציבים את סין כיעד מרכזי להקמת נוכחות בעיני חברות ומשקיעים זרים ממגוון תחומים. בחרנו לפרסם כאן תקציר עינייני אודות היישויות המשפטיות במסגרתן מתאפשר למשקיעים ולחברות זרות לפעול בסין. הכרת התהליך הרגולטיבי המתחייב מהאופציות השונות וההבדלים המהותיים בינהן עשוי לסייע בהבנת אפשרויות הפעולה בשוק המקומי.

המידע להלן באדיבות משרד עו"ד Zysman, Aharoni, Gayer & Ady Kaplan & Co. - ZAG.
עודכן לאחרונה בתאריך: נובמבר 2008.

מיזם בעל השקעה זרה

חברה בבעלות זרה מלאה

טיפים להקמת חברה בבעלות זרה מלאה

שלבים מרכזיים בתהליך ההקמה

מיזם משותף (על בסיס חלוקת הון)

מיזם משותף (על בסיס שותפות)

משרד ייצוג

סניף

על מנת לקיים פעילות עסקית בשטחי סין, משקיע זר נדרש על פי החוק להקים יישות משפטית כלשהי שתחת מסגרתה הוא יקיים את פעילותו. החוק הסיני מציע מספר מסגרות שמתאימות לסוגים שונים של משקיעים בהתאם לאופי הפעילות שלהם: מיז׿ בעל השקעה זרה, חברה בבעלות זרה מלאה WOFE, מיזם משותף JV (על בסיס חלוקת הון או על בסיס שותפות) משרד ייצוג RO וסניף.

מיזם בעל השקעה זרה  
FIE - Foreign Investment Enterprise

מונח כולל המתייחס לסוגים שונים של ישות עסקית הפועלת בסין בעלת מרכיב זר בשיעור של 25% לפחות. על מיזם שכזה, לסוגיו השונים, חלים חוקים ותקנות מיוחדים המבדילים אותו מחברות מקומיות ואלו משתנים מעת לעת בהתאם לצרכי המשק הסיני. מיזמים מסוג זה רשאים לפעול בהתאם לתחום הפעילות שנקבע ברשיון שניתן להם על ידי המדינה והם מתאגדים לרוב בצורה של חברות בערבון מוגבל כשחלקו של כל משקיע מתבטא בחלקו היחסי בהון הרשום של החברה. הצורות הנפוצות של מיזמיםא׿לו הינן מיזם משותף (על בסיס הון או על בסיס שותפות) וחברה בבעלות זרה מלאה.

חברה בבעלות זרה מלאה
WFOE - Wholly Foreign-Owned Enterprise

חברה מסוג זה הינה צורת ההתאגדות הנפוצה ביותר כיום, בעיקר בשל העובדה שהיא מאפשרת למשקיעים זרים בסין להיות הבעלים המלאים של החברה המאוגדת בסין ללא צורך בשותף מקומי. היתרון הבולט הינו שליטה מלאה על הנעשה בלא צורך בפיקוח על פעילות השותף הסיני. יתרון בולט נוסף-חיסכון בעלויות הקמת החברה לעומת הקמת מיזם משותף, הנובע מהחיסכון בעלויות הפיקוח ובעלויות ניהול המשא ומתן. עבור חברות שעוסקות במחקר ופיתוח מקנה צורת ההתאגדות הנ"ל יתרון משמעותי מבחינתן שהינו ההגנה מפני הפרות של זכויות קניין רוחני וזליגה לא רצונית של מידע. עם זאת, ישנו גם חיסרון יחסי לחברה זאת לעומת מיזם משותף והוא האפשרות שהליך הקמת חברה בבעלות זרה יהיה ארוך וקשה יותר לעומת מיזם משותף עם יזם סיני בעל קשרים. עף על פי שהקמת חברה בבעלות זרה מלאה הפכה לצורת ההתאגדות המובילה, שיתוף הפעולה עם החברות הסיניות לא נזנח כליל אלא הוא נעשה לצורך מקרים ספציפיים ועל בסיס אינטרס משותף יחודי. 

טיפים להקמת חברה בבעלות זרה מלאה

הון רשום
השלטונות הסיניים מקפידים מאוד על נושא ההון רשום בחברה זרה. הצהרת הון ללא כיסוי או משיכת ההון לאחר המצאתו, נחשבים לעבירה פלילית. ההון המינימלי שיש להמציא נקבע על פי הענף אליו שייך העסק המוקם ומיקומו. כך למשל ההון שידרש להקמת עסק בעיר גדולה יהיה גבוה בהרבה מאשר הון אשר יתבקש להקמת עסק באיזורים הכפריים. בנוסף, הון הדרוש להקמת עסק המתבסס על ייצור יהיה יקר באופן משמעותי מעסק המבוסס על מידע בשל המדיניות של ממשלת לסין לעודד השקעות מבוססות ידע. במסגרת סדרת תקנות שפרסמה סין לקראת שנת 2008 בנוגע להשקעות זרות (המכונה: "קטלוג ההשקעות הזרות") נתנת עדיפות ברורה להשקעות זרות עתירות ידע וטכנולוגיה, כמו גם מיזמים התורמים לשיפור איכות הסביבה. העדיפות מתבטאת בין היתר בהפחתת שיעורי מס ובדרישה לסכום נמוך יחסית של הון רשום.
קביעת ההון המינימלי הדרוש נתונה בידי פקיד מקומי באיזור הפעילות ובמסגרת השיקולים של הרשויות נלקח בחשבון הנוהג הקיים בסין לפיו יש לשלם מראש סכומים מסוימים כגון השכירות, סכומי המוצרים המוצעים למכירה וכן יש להפקיד סכום מסוים כרזרבה לתשלום משכורות. לכן, סכום ההשקעה הראשוני בעסק בסין עשוי להיות גבוה מעסק בארה"ב, שם נפוצה שיטת תשלום באמצעות קרדיט ותשלומים.
עם זאת, אין חובה כי הסכום המופקד יהיה במזומן והמשקיע הזר יכול להפקיד כהון רשום נכסים שברשותו בסין, ובכלל זה נכסי קניין רוחני. את תהליך הפקדת ההון הרשום יש להשלים תוך שנתיים מיום קבלת רשיון העסק, כאשר התשלום הראשון, על סך 20% צריך להיות מופקד תוך 90 יום. 

שם החברה
על חברה בבעלות זרה מלאה לבחור שם סיני. על השם הנבחר אסור להיות דומה או זהה לשם של חברה קיימת הפועלת באותו התחום ובאותו האיזור. השם המלא צריך לכלול את המרכיבים הבאים: השם המסחרי, העיר , סוג התעשייה ואת המילים: "בערבון מוגבל". למרות שהשם הסיני הוא השם הרישמי, חברה יכולה לאמץ גם שם באנגלית לצרכים מסחריים, השונה מהשם הסיני הרשמי.
אם חברה מסוימת רוצה לכלול את השם "סין" במקום שם העיר, עליה להפקיד סכום מינימלי גבוה, כמו גם אם בכוונתה להשמיט את סוג התעשייה. את הבקשה לאישור שם יש להגיש במשרד התעשייה והמסחר המקומי ובדרך כלל ניתן לקבל אישור מיידי. השם של היוזמה ישמר למשך שישה חודשים וניתו יהיה להאריכו פעם אחת. 

שלבים מרכזיים בתהליך ההקמה

שלב 1- שמירת שם לחברה.
על החברה להגיש לרשות המתאימה בקשה לרישום שם הכוללת מלבד השם המבוקש גם שני שמות אלטרנטיביים. השם מכונה בשלב זה: "שם טרם רישום".
שלב 2- הצגת הפרויקט ואישורו.
 על פי החוק מדובר בשני שלבים שונים, אולם בפועל הם אוחדו לשלב אחד.
בשלב ההצגה, המשקיע הזר צריך להגיש את הצעת הפרויקט שלו לרשות האישור המקומית שבשטחה הוא מתכוון להקים את הפרויקט שלו. על ההצעה לכלול: מטרת הקמת החברה, תכנית המוצרים שלה ותחזית שוק. כמו כן יש לכלול את היקף העסקים המשוער ותחזית כלכלית. המשקיע צריך לפרט את סוג הטכנולוגיה והציוד שהוא מתכוון להשתמש בהם, את הצרכים שלו מבחינת שטח וומבחינת השירותים הציבוריים. לבסוף,עליו לכלול גם הסבר לגבי מנגנון העובדים ושכר.
בשלב הבחינה והאישור, עליו להגיש את מסמכי בקשת הקמת החברה, דו"ח חקר ישימות, רשימת בעלי תפקידים בכירים מיועדים,מסמכי התאגדות, הסכם השכרת שטח או מסמך המעיד על כוונה להשכיר שטח וכל מסמך אחר שהרשות המאשרת דורשת. מרגע הגשת כל המסמכים, הרשות צריכה לקבל החלטה תוך 90 ימים, אולם מרביתן מקבלות החלטה תוך 5-15 ימים.
שלב 3- רישום לקבלת רישיון עסק.
בתוך 30 ימים לאחר קבלת האישור לפרויקט יש צורך להגיש בקשה לרישיון עסק. זהו שלב פרוצדורלי בלבד בו מגיש הבקשה מצרף את המסמכים שהגיש לבקשה לאישור הפרויקט והרשות המתאימה צריכה לספק לו את הרישיון בתוך 30 ימים, אולם בפועל בדרך כלל הרישיון מתקבל לאחר 5-10 ימים. לאחר קבלת רישיון העסק, החברה בבעלות זרה הופכת לאישיות משפטית בעלת זכויות וחובות על פי חוק.
שלב 4-רישום אצל רשויות נוספות:
רשות המיסים, הרשות לפיקוח על מטבע חוץ ועוד. זמן משוער- 10 ימים.

מיזם משותף (על בסיס חלוקת הון)
EJV - Equity Joint Venture
 
מיזם משותף (על בסיס חלוקת הון) הינו סוג נוסף של התאגדות הכשירה לפעול בתחום העסקי שהוגדר עבורה בעת קבלת הרישיון להקמתה. ההבדל העיקרי בין המיזם הנ"ל ובין חברה בבעלות זרה מלאה הינה העובדה שבעלי המניות של המיזם הינם חברה זרה וחברה סינית אחת או יותר כאשר חלקו של השותף הזר הוא לפחות 25%.  אין קביעה לגבי שיעור מקסימלי של הנתח של המשקיע הזר, אולם ככל שחלקו גבוה יותר וחלקו של השותף הסיני מזערי, הבדיקות מטעם הרשויות מחמירות יותר והן נוטות להתייחס לגוף הנ"ל כמעט כמו לחברה בבעלות זרה מלאה.
מעמדו המשפטי וכשירותו של המיזם לפעול אינם שונים באופן מהותי מחברה בבעלות זרה מלאה אולם ישנם הבדלים באופן התנהלותה הנובע מהצורך בניהול משותף עם גורם מקומי. זהותו של השותף הסיני במיזם המשותף הינה משמעותית לדרך המשותפת, כאשר שותף טוב, בעל מוטיבציה ובעל קשרים ברשויות עשוי לקצר תהליכים בירוקרטיים ולהפוך את הפעילות לחלקה ופוריה ואילו שותף רע עשוי להפוך מיזם מבטיח לכישלון. במסגרת זאת ישנן תלונות רבות מצד משקיעים זרים על ניגוד אינטרסים עם השותף הסיני, בעיות בירוקרטיות והפרות של חובת הסודיות, בינהן הפרות רבות של זכויות קניין רוחני.
חלוקת הבעלות במיזם זה נקבעת על פי תרומתם של הצדדים השונים להון הרשום וכך גם חלוקת הזכויות והחובות. גם במיזם ניתן לתרום להון הרשום נכסים קנייניים מוחשים ונכסי קניין רוחני כאשר ערכם של הנכסים מוגבל בפועל ל-70% מערכו של ההון הרשום.
מבנהו הניהולי של המיזם קובע כי ההצבעות על החלטות החברה יערכו בדירקטוריון בלבד ולא בין בעלי המנויות אלו ממונים על ידי המשקיעים באופן יחסי לפי חלוקת ההון בינהם.
 מיזם משותף נחשב למודל הדורש משאבים רבים לצורך הצלחתו, במיוחד בתחום הפיקוח הפיננסי והאישי. בשל הסיבות הנ"ל הפכה בשנים האחרונות הפרקטיקה של חברה בבעלות זרה מלאה לפרקטיקה הנפוצה בקרב משקיעים זרים.

מיזם משותף (על בסיס שותפות)
CJV - Co-operative Joint Venture

מודל זה הינו דומה למיזם על בסיס הון בהיבט של שותפות בין משקיע זר לגורם סיני, אולם מבנהו שונה ממיזם על בסיס הון. במודל זה, בסיס השותפות איננו ההון שמזרים כל שותף להון הרשום אלא הסכם על תרומה אחרת. בדרך כלל המשקיע הזר יתרום את ההון והמשקיע המקומי יתרום באמצעים אחרים כגון: ידע, קשרים, נכסים מוחשיים, קניין רוחני ועבודה מעשית בשטח. נוסחא זאת מאפשרת גמישות מבחינת חלוקת הרווחים שמהווה יתרון למשקיעים, אולם גם החובות של החברה אינם מחולקים על בסיס תרומת ההון מה שעשוי לחשוף את המשקיעים לחבות גדולה מתרומתם.
בדומה למיזם על בסיס הון גם על מיזם זה חלות הגבלות באשר לאופי ההון הרשום, כך שנכסים לא מוחשיים יכולים להוות עד 50% מנתח ההשקעה של הגורם הזר בהון הרשום וסך הכל-20% ההון הרשום.
מבנהו הניהולי בדרך כלל גמיש יותר מאשר של מיזם מבוסס הון מאחר ואין את מגבלת חלוקת ההון הרשום בזמן קביעת הדירקטוריון ולפיכך בפועל הצד הסיני דומיננטי יותר בניהול השוטף בשל הידע שהוא מביא עמו. עם זאת יש צורך בהסכמה חוזית מפורשת על הסמכויות.
מיזם זה יכול להרשם כחברה בערבון מוגבל ויכול שלם, אולם ברוב המקרים הוא יזוהה על ידי הרשויות כ"חברה" לצורך מיסוי ויחולו עליו שיעורי המס של חברה (25% מס על רווח לפני הקלות).

משרד ייצוג
RO - Representative Office

הדרך הקלה להקים יישות בסין היא ע"י הקמת משרד ייצוג. חברה אשר פועלת במדינת האם לפחות שנה תוכל להקים משרד מסוג זה והוא מוגבל לעבודות קישור, שיווק או מחקר. למשרד מסוג זה מספר מגבלות מהותיות, בינהן: איסור על חתימה על חוזי מכירה, איסור על גבייה ישירה של כסף מלקוח ואספקת שירותים בתשלום לאחר אספקת השירות. לעומת זאת יש למשרד ייצוג יתרונות על פני גופים אחרים : הוא מקנה לחברה הפועלת בדרך זאת שליטה על הפעילות שלה בסין ועל המכירות היעודיות שלה במדינה. כמו כן לא נדרשת הפקדת הון רשום ותהליך ההקמה קצר וזול יותר.
חוקים מיוחדים חלים בעניין זה על משרדי ייצוג המוקמים באיזורים המוגדרים כ"אזורים כלכליים מיוחדים", בערים שנחאי ושנז'ן ובמקומות נוספים במחוז גואנדונג. הבסיס לפעילות דומה אולם במקומות אלו בשל הפעילות הכלכלית הענפה שבתחומן ישנם שינויים קלים.

סניף
Branch

חברות מסוימות מורשות לפעול בסין כ"סניף" של חברת האם מארץ המוצא ולבצע פעולות בשם חברת האם. הסניף אינו כפוף מבחינה ארגונית לחוק הסיני, אלא רק נושא באחריות לפעילות העסקית שהוא מבצע בסין. בפועל השלטונות בסין מאפשרים למספר מצומצם של גופים לפעול בדרך זאת ובדרך כלל המדובר בתאגידים גדולים: בנקים, חברות ביטוח, משרדי רו"ח ועו"ד נבחרים. היתרון של הקמת סניף הינו האפשרות לפעול במסגרת פעולות המניבות רווח.